Tuesday, October 30, 2007

תיעוד

ישבנו מול מנהלת חדשה וביקשנו סקירה קצרה על ביה"ס , על העשייה, על נושא התקשוב..תוכנית פעילות, יעדים מה שנקרא אג'נדה.. מנהלת ביה"ס חדשה אולי מהתרגשות היתה קולנית מאד., קצת אגרסיבית.. . סלחנו לה. סיפרה שיש לה מורה למחשבים נהדרת, ותוכנית עוד יותר נהדרת בתחום זהויות, ערכים, תרבויות המון מילים יפות..ביקשנו תרגום לשפת המעשה התקשתה , הסתתרה מאחורי עוד מילים יפות ביקשנו משהוא חזותי הציגה מצגת שהזכירה ימים טובים יותר..
מה עושים? איך יוצאים ? האם משאירים הכל כמו שהוא? איך להלך בין הטיפות לא להרוס לא להפחיד. דיברנו קצת בלהט, קצת ברגש, קצת בעליונות... ומיד התפשרנו הצענו המון הצעות הצענו עזרה ראינו איך היא נאטמת מנענעת בראש מסכימה לכל מילה ויחד עם זה ברור שלא תיקח מאומה מכל הצעה ...איך להבקיע החומה גדלה מרגע לרגע ...המנהלת איבדה אותנו ברור שלא הבינה כלום איך להתחיל להסביר אנחנו עייפות עכשו תורינו להסכים לכל מילה ..סיימנו בחיוך חשבנו שבכל זאת היא תיקח משהו אפילו קטן אפילו שאמרה שתיקח מחר ולא היום בשנה הבאה הרבה אולי...
הגעתי למשרד חיכתה לי המפקחת הכוללת עם סיפור נוראי מה עשיתן למנהלת החדשה שלי? היא נסערת מפוחדת ממש בכתה ...
הייתן צריכות לתת לה 100 ימי חסד היא רק נכנסה..והשאלות שנותרו באויר האם מנהלת החדשה אבור לה לדעת מה זו תוכנית עבודה? האם מנהלת חדשה זה אומר שנה שלמה מבוזבזת ללא עשייה? האם מנהת חדשה זה אומ ר שאסור לפקוד אותה ולשמוע את דעותיה ולחלוק על מעשיה? אם כך כיצד תוערך??