ביקרנו בשני בתי ספר בהפרש של שעה אחד מהשני אבל התגלה הפרש של שנות דור אחד מהשני.
פתאום אתה מגלה את ארץ ישראל בהתגלמותה הקצוות..התקציבים..האיכויות... אתה מגלה בתי ספר שבהם המנהלת מדברת עברית קלוקלת , ביה"ס מוזנח הקירות חשופים, הרצפה זועקת לנקיון מינימלי, הכל הרוס . חדר המנהלת מבולגן, המנהלת מיואשת המזכירה נראת מוזנחת הריח באויר הוא ריח של דלות איומה של יאוש , חוסר אונים... ואז אתה פונה לביה"ס אחר לעיתים במרחק של יריקה, הגבול, הוא כל כל כך משמעותי רואים את זה יפה בין מדינות כמה עצוב שגם בין בתי ספר . פתאום מתגלה ביה"ס מרווח , מנהלת סמכותית, קירות ופינות עבודה , ילדים מחונכים, מורים מחייכים ומחויביים ,תשתיות , תקציבים,השמים הם הגבול . ואתה שואל את עצמך למה? הרי מערכת החינוך אמורה להיות שיויונית והפערים כל כך גבוהים איך מגשרים הרי לא מדובר בפריפריה מדובר במחוז עשיר...עצוב
Tuesday, November 13, 2007
Tuesday, October 30, 2007
תיעוד
ישבנו מול מנהלת חדשה וביקשנו סקירה קצרה על ביה"ס , על העשייה, על נושא התקשוב..תוכנית פעילות, יעדים מה שנקרא אג'נדה.. מנהלת ביה"ס חדשה אולי מהתרגשות היתה קולנית מאד., קצת אגרסיבית.. . סלחנו לה. סיפרה שיש לה מורה למחשבים נהדרת, ותוכנית עוד יותר נהדרת בתחום זהויות, ערכים, תרבויות המון מילים יפות..ביקשנו תרגום לשפת המעשה התקשתה , הסתתרה מאחורי עוד מילים יפות ביקשנו משהוא חזותי הציגה מצגת שהזכירה ימים טובים יותר..
מה עושים? איך יוצאים ? האם משאירים הכל כמו שהוא? איך להלך בין הטיפות לא להרוס לא להפחיד. דיברנו קצת בלהט, קצת ברגש, קצת בעליונות... ומיד התפשרנו הצענו המון הצעות הצענו עזרה ראינו איך היא נאטמת מנענעת בראש מסכימה לכל מילה ויחד עם זה ברור שלא תיקח מאומה מכל הצעה ...איך להבקיע החומה גדלה מרגע לרגע ...המנהלת איבדה אותנו ברור שלא הבינה כלום איך להתחיל להסביר אנחנו עייפות עכשו תורינו להסכים לכל מילה ..סיימנו בחיוך חשבנו שבכל זאת היא תיקח משהו אפילו קטן אפילו שאמרה שתיקח מחר ולא היום בשנה הבאה הרבה אולי...
הגעתי למשרד חיכתה לי המפקחת הכוללת עם סיפור נוראי מה עשיתן למנהלת החדשה שלי? היא נסערת מפוחדת ממש בכתה ...
הייתן צריכות לתת לה 100 ימי חסד היא רק נכנסה..והשאלות שנותרו באויר האם מנהלת החדשה אבור לה לדעת מה זו תוכנית עבודה? האם מנהלת חדשה זה אומר שנה שלמה מבוזבזת ללא עשייה? האם מנהת חדשה זה אומ ר שאסור לפקוד אותה ולשמוע את דעותיה ולחלוק על מעשיה? אם כך כיצד תוערך??
מה עושים? איך יוצאים ? האם משאירים הכל כמו שהוא? איך להלך בין הטיפות לא להרוס לא להפחיד. דיברנו קצת בלהט, קצת ברגש, קצת בעליונות... ומיד התפשרנו הצענו המון הצעות הצענו עזרה ראינו איך היא נאטמת מנענעת בראש מסכימה לכל מילה ויחד עם זה ברור שלא תיקח מאומה מכל הצעה ...איך להבקיע החומה גדלה מרגע לרגע ...המנהלת איבדה אותנו ברור שלא הבינה כלום איך להתחיל להסביר אנחנו עייפות עכשו תורינו להסכים לכל מילה ..סיימנו בחיוך חשבנו שבכל זאת היא תיקח משהו אפילו קטן אפילו שאמרה שתיקח מחר ולא היום בשנה הבאה הרבה אולי...
הגעתי למשרד חיכתה לי המפקחת הכוללת עם סיפור נוראי מה עשיתן למנהלת החדשה שלי? היא נסערת מפוחדת ממש בכתה ...
הייתן צריכות לתת לה 100 ימי חסד היא רק נכנסה..והשאלות שנותרו באויר האם מנהלת החדשה אבור לה לדעת מה זו תוכנית עבודה? האם מנהלת חדשה זה אומר שנה שלמה מבוזבזת ללא עשייה? האם מנהת חדשה זה אומ ר שאסור לפקוד אותה ולשמוע את דעותיה ולחלוק על מעשיה? אם כך כיצד תוערך??
Sunday, September 16, 2007
חשבון נפש
עם יד על הלב האם מישהו מאיתנו יכול להצביע על ביה"ס שפועל כפי שאנחנו חושבים שצריך לפעול?
ההצלחה היחידה שאני רואה באופק זה הוצאת מורי מחשב מבתי הספר אבל האם זה עזר במשהו? יצא לכן לשבת ליד מנהלת ביהס כשהיא מראה לכן את אתר ביהס בגאווה רבה ואתם בלב חשים עייפות מצטברת?
האם ניתן להצביע על ביה"ס שבתום השנה אכן הצלחתן להביאו למקום אחר ? והוא מסוגל להמשיך לבד? האם לא לקחנו על עצמינו משימה כבדה מידי לשנות דרכי הוראה? האם לא מספיק שיגעו במחשב ? מה רע בכך שיכתבו דף עבודה במחשב ? מדןע תמיד צריך לחשוב על הערך מוסף? אולי לא ניתן להגיע לאן שאנחנו שואפים? מתי נחליף שיטה? אולי הדרך לא נכונה?
סתם הירהורים מדכאים אחרי הכיף של החגים...
נערה ממש אוצר
,
הוזמנתי למפגש סדנאי שהעבירה אותו מנחה מטעם עמותה ששייכת לגוף עשיר למדי, שלא קיבל אישור ממשרד החינוך אבל ניתן לו אישור ממנכלית משרד החינוך הקודמת ,שבעצם לא אחראית על מתן אישורים . כלומר כדי לפשט את העניין הגוף האחראי על מתן אישורים לעמותות, במשרד החינוך, לא נתן את אישורו.
וכך אני ניצבת בתוך דינמיקה קבוצתית כשבאויר מרחפות מילים חשובות כמו שלום, אהבה, רעות...ואנחנו מפעילים את רגלינו וידינו במרץ רב לכל קולה הרך של המנחה ...וחושבת האם נכון הוא (שאנחנו הנמצאים שם בכובעינו כנציגי המערכת (במקום ששייך למשרד החינוך) מבצעים פעילות שדומה קצת לפעילות מסיונרית, מעמותה שלא קיבלה אישור פורמלי משפי , ולמעשה נכנסת וחודרת בכוח הכספים הרבים שיש לה..) האם נכון להשתתף במהלך כזה ...להיות קול ..לזרום...
כשהעלתי את הבעייתיות של הנושא נאמר לי שמטרת הסדנא לחזק את הקשר בין הנוכחים שנהיה כגוף אחד מתכנן ויוזם.
המפגשים ( 10 במספר סה"כ 30 שעות) אמורים להמשך עד ינואר ....
הדילמה הבלתי פתורה שלי האם להמשיך ולהשתתף בסדנא, כדי שאוכל להכנס לעיר ולהשתתף בהחלטותיה או להיות נאמן לתחושותי ולהפסיד את העיר
הוזמנתי למפגש סדנאי שהעבירה אותו מנחה מטעם עמותה ששייכת לגוף עשיר למדי, שלא קיבל אישור ממשרד החינוך אבל ניתן לו אישור ממנכלית משרד החינוך הקודמת ,שבעצם לא אחראית על מתן אישורים . כלומר כדי לפשט את העניין הגוף האחראי על מתן אישורים לעמותות, במשרד החינוך, לא נתן את אישורו.
וכך אני ניצבת בתוך דינמיקה קבוצתית כשבאויר מרחפות מילים חשובות כמו שלום, אהבה, רעות...ואנחנו מפעילים את רגלינו וידינו במרץ רב לכל קולה הרך של המנחה ...וחושבת האם נכון הוא (שאנחנו הנמצאים שם בכובעינו כנציגי המערכת (במקום ששייך למשרד החינוך) מבצעים פעילות שדומה קצת לפעילות מסיונרית, מעמותה שלא קיבלה אישור פורמלי משפי , ולמעשה נכנסת וחודרת בכוח הכספים הרבים שיש לה..) האם נכון להשתתף במהלך כזה ...להיות קול ..לזרום...
כשהעלתי את הבעייתיות של הנושא נאמר לי שמטרת הסדנא לחזק את הקשר בין הנוכחים שנהיה כגוף אחד מתכנן ויוזם.
המפגשים ( 10 במספר סה"כ 30 שעות) אמורים להמשך עד ינואר ....
הדילמה הבלתי פתורה שלי האם להמשיך ולהשתתף בסדנא, כדי שאוכל להכנס לעיר ולהשתתף בהחלטותיה או להיות נאמן לתחושותי ולהפסיד את העיר
Subscribe to:
Posts (Atom)