ההצלחה היחידה שאני רואה באופק זה הוצאת מורי מחשב מבתי הספר אבל האם זה עזר במשהו? יצא לכן לשבת ליד מנהלת ביהס כשהיא מראה לכן את אתר ביהס בגאווה רבה ואתם בלב חשים עייפות מצטברת?
האם ניתן להצביע על ביה"ס שבתום השנה אכן הצלחתן להביאו למקום אחר ? והוא מסוגל להמשיך לבד? האם לא לקחנו על עצמינו משימה כבדה מידי לשנות דרכי הוראה? האם לא מספיק שיגעו במחשב ? מה רע בכך שיכתבו דף עבודה במחשב ? מדןע תמיד צריך לחשוב על הערך מוסף? אולי לא ניתן להגיע לאן שאנחנו שואפים? מתי נחליף שיטה? אולי הדרך לא נכונה?
סתם הירהורים מדכאים אחרי הכיף של החגים...
3 comments:
למה להאשים את השיטה.
אולי היעדשים שלנו לא ברורים מספיק?
התהליכים שאנחנו עושים אינם נכונים?
אולי אנחנו פועלים מבלי לדאוג שהתנאים להתלחה יתקיימו ואומרים : "נו, מילא, הרי בהדרך כלל לא יוצא מזה כלום?"
לפי דעתי הוצאת מורי המחשבים מביה"ס היה הליך מהיר ללא התארגנות מערכתית לואקום שנוצר.
כמורה המכירה היטב את המורים בשטח, אני חושבת שהטמעת שיטות עבודה חדשות מחייבת בראשיתן הרבה 'האכלה בכפית'= הדרכה צמודה של מורים בכל בתי הספר, כאשר השלב המקדים להדרכה הוא עידוד וחיזוק היכולת של המודרך וגירוי ראשוני ורק אח"כ התחלת עבודה, תמיכה והעצמה לאורך כל הדרך לפחות בשנה-שנתיים הראשונות. אח"כ, כמו שמכנים זאת האדריכלים בפיקוח על בנייה, "פיקוח עליון", כלומר שמירה על קשר ופגישות אחת לתקופה.
אתי ושירלי
אני רוצה להזכירכן ששילוב המחשב בהוראה החל עוד לפני שהיו מורי מחשבים בבתי ספר, לפחות בחינוך היסודי.
רק בשלב היותר מאוחר כאשר עמדו בבתי ספר מעבדות וההורים נזעקו החלו להכניס מורים למחשבים.
אני גם לא ממש רואה שמוציאים אותם.
העניין הוא שמחר 98 החל מתוך רצון לשינוי מערכתי, והיום די שוכחים את זה.
הכשלון אינו שלנו בלבד אלא של המערכת שהכריזה על למידה קונסטרקטיביסטית, חדשנית, אלטרנטיבית וזנחה את זה ללא מילים.
ועדיין אני חודשת שאם הרעיון הוא "לדעת במחשבים" לשם מה צריך אותנו יבואו המדריכים של חברה זו או אחרת וילמדו.
Post a Comment